ע"א 49013-02-15

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכושי בין שני בעלי דירות באותו בניין בנוגע לחלוקת החצר. בעלי הדירות המקוריים חילקו את החצר שווה בשווה בהסכם שיתוף, שכובד על ידי בעלי הדין הנוכחיים במשך שנים רבות. המערערת, שרכשה את דירתם בשנת 1977, טענה כי המשיב הפר את ההסכם ביניהם בנוגע לשימוש בחצר האחורית. עם זאת, השופט דחה את הערעור מכמה סיבות. ראשית, המערערת הייתה מודעת לחלוקה הקיימת ופעלה בהתאם, ובכך פעלה בחוסר תום לב בכך שטענה אחרת. שנית, מהליך משפטי קודם שהתנהל בין הצדדים בשנת 1992, אשר הסתיים בפשרה, משתמע כי המערערת הסכימה למצב הדברים הנוכחי. השופטת הדגישה כי היה על המערערים להעלות טענות אלה אז, וחלוף 20 שנה להצביע על ויתור על טענותיהם. בנוסף, הייתה למשיב זכות חזקה בלעדית על חלקו בחצר, כפי שהוכר על ידי בית משפט קמא. כמו כן הורה השופט למערערת לכסות את הוצאות המשיב בגין הערעור, שנקבע על סך 30,000 ₪, והחזיר את פיקדונו של המערער למשיב. סגני השופטים ישעיהו שנלר, עבד, ד"ר קובי ורדי והשופט חגי ברנר הסכימו כולם עם ההחלטה.