ת"א 797/98

תקציר

התובעים, יורשיו החוקיים של יצחק גברילוביץ ז"ל, טענו לבעלות על חלקת אדמה בטבריה שנרשמה על שמו של ביידס עבאס עבד יוסף ביידס בשל הגבלות על רישום מקרקעין ליהודים בשנת 1946. לטענתם, הנכס נרכש על ידי גברילוביץ' ונרשם על שמו של ביידס כנאמן. בינתיים מישכן ביידס את חלקו בחלקה אחרת ביפו ליעקב לאלו. הנתבע, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הכריז בשנת 1953 על ביידס וחלקת טבריה כנכסי נפקדים, ופדה את המשכנתא ביפו. תביעותיהם הקודמות של התובעים בנוגע לנכס לא צלחו. כעת הם מבקשים פסק דין הצהרתי על בעלותם. האפוטרופוס טען כי תביעת התובעים התיישנה בזמן וכי הנכס הוקנה כדין לאפוטרופוס ונמכר לרשות הפיתוח. בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענת הבעלות שלהם ולא יכלו להפריך את חזקת הנפקדות. בית המשפט דחה את התביעה והורה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של האפוטרופוס. פסק הדין התייחס גם לקבילות ראיות, לרבות פסק הדין הקודם, פרוטוקולי הדיון ומחברותיו של המנוח, וקיבל את חלקן כראיה אמיתית אך לא את כולן. בסיכומו של דבר, כישלונם של התובעים להוכיח את טענת הבעלות שלהם והערעור על הצהרת הנפקדות הביאו לכך שהיה מקום לדחות את התביעה.