ת"א 33400-10-11

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה, תבע את מעסיקו ושני נתבעים נוספים לפיצויים. התאונה אירעה בעת שהתובע עבד בפרויקט בנייה, וטיפס על סולם בגובה של כשלושה עד שישה מטרים. הסולם החליק, והתובע נפל ונפצע. נמצא כי התאונה אירעה בשל אי הקפדה של המעסיק על תקנות הבטיחות, המחייבות אספקת ציוד מגן והדרכה לעובדים בגובה. המעסיק גם לא פיקח על נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים. הנתבעים טענו כי התובע אשם בתאונה, אך בית המשפט מצא את טענותיהם לא משכנעות. ניסיונו של התובע בטפסות והחלטתו לטפס בסולם ללא אמצעי מיגון לא תרמו באופן משמעותי לתאונה, שכן היעדר אמצעי בטיחות נאותים אפיין את שיטת העבודה הכללית באתר. בית המשפט קיבל את חוות הדעת הרפואיות של שני מומחים שמונו על ידי בית המשפט וקבע כי נכותו הרפואית של התובע עומדת על 14.26%. הנכות התפקודית הוערכה בשיעור של 14%, בהתחשב בגיל התובע ובמקצועו. בית המשפט קבע גם את בסיס השכר של התובע, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, סיוע לצד ג' והוצאות, ופסק לו סך של 217,000 ₪. עם זאת, מאחר שהתובע לא הגיש בקשה לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי עד שנים לאחר התאונה, בוצע ניכוי רעיוני מהפיצוי בגין ההטבות שהיה מקבל התובע אילו פנה במועד. כתוצאה מכך נפסקו פיצויים בסך כולל של 183,000 ₪. המעסיק נשא באחריות העיקרית (70%) וביתר הנתבעים באחריות משנית (30%). פסק הדין חייב את הנתבעים לפצות את התובע ביחד ולחוד, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.