ע"ע 431/07

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את ערעור המדינה על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי, ולדחות את ערעורו של המערער. מערכת היחסים בין המערערת, ד"ר סוכנובר, לבין מרכז השיקום, נקבעה כמבוססת על יחסי קבלן עצמאי ולא על יחסי עובד-מעביד, למרות תפקידה הכפול של המערערת במרכז הכולל טיפול והכשרת צוות. מהראיות עולה כי השתלבותו של סוכנובר בפעילות המרכז הייתה מצומצמת וחלקית, והיה לו עסק פרטי משלו למתן שירותים רפואיים. נמצא כי טיב יחסיו של סוכנובר עם המדינה הוא של יועץ עצמאי ולא של שכיר, בהתחשב בגורמים כגון אמצעי תשלום, גמישות והיעדר פיקוח מינהלי. יתר על כן, טענתו של סוכנובר לתום לב הוטלה בספק בשל הצגתו ארוכת השנים כעצמאי, והחזיר את טענת יחסי עובד-מעביד רק לאחר סיום חוזהו. השופטים דנו גם בסוגיית ההשבה, והסכימו כי בנסיבות העניין על סוכנובר להשיב את כל התשלומים העודפים שהתקבלו, אם כי נקודה זו לא הייתה מרכזית בפסק הדין. לבסוף, בית המשפט הורה לסוחנובר לשאת בהוצאות המדינה בשני הערעורים, בסך 10,000 שקל, וקבע כי כל תשלום שתשלם המדינה לסוחנובר על סמך פסק הדין של בית המשפט המחוזי יוחזר במלואו, בתוספת ריבית.