עפ"ג 32725-05-23

תקציר

ערכאת הערעור לא תגזור את דינו מחדש של הנאשם, אלא תבחן את סבירות העונש שהוטל עליו, ותתערב רק במקרים חריגים של חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הראויה או כאשר נפלה טעות מהותית בגזר הדין. זה לא מקרה כזה. חומרת עבירות המס שביצע המערער מבוססת היטב והודגשה על ידי בתי המשפט לאורך השנים. עבירותיו של המערער היו כרוכות בתכנון ובתחכום, וכתוצאה מכך הוסתרו כספי ציבור משמעותיים. הנסיבות מחמירות בשל העובדה שהעבריין הוא עורך דין במקצועו, העבירות לא היו חד פעמיות אלא שיטתיות, והן הונעו מתאוות בצע כלכלית. זאת ועוד, המערער לא הראה כל ניסיון לצמצם את הנזק שנגרם לקופה הציבורית, ואף לא הסיר את המחדלים. גם ההיקף הניכר של המחדל והיעדר הסרתו משפיעים על גזר הדין. עברו הפלילי של המערער בעבירות דומות מכביד עליו עוד יותר. בית המשפט מדגיש כי בעבירות מס האינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי. עונשו של המערער נמצא הולם ולא חמור יתר על המידה, בהתחשב בעבירות, בנסיבותיהן ובשיקולים הרלוונטיים. לפיכך, הערעור על עונש קל יותר נדחה. המערער נדרש להתייצב בבית מעצר הדרים במועד קצוב לצורך ריצוי עונש המאסר.