עפ"ג 8342-05-21

תקציר

הערעור הוא בעניינו של המערער, מוחמד גזיל בדווי, שנגזר עליו 18 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בשורה של עבירות, לרבות פריצה למגורים, גניבה, החזקת נשק שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. האישומים נבעו מפריצה של בדווי לבית שבו גנב רובה M-16 שהתכוון למכור ולאחר מכן נעצר איתו. הסנגור טען להקלה בעונש, תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות מצוקה כלכלית, חרטה וההמלצות החיוביות של שירות המבחן שהצביעו על סיכוי גבוה לשיקום. עוד צוין כי בדווי שהה תקופה משמעותית בפיקוח אלקטרוני ובמעצר בית, ולא ביצע עבירות חוזרות במהלך שלוש השנים שחלפו מאז האירוע. הסנגור ביקש צו עבודות שירות, וטען כי היה על בית המשפט קמא לחרוג מאזור העונש מטעמי שיקום. הפרקליטות ביקשה להחמיר בענישה, תוך שימת דגש על חומרת העבירות, ובפרט סעיף האישום בנשק, וביקשה עונש מרתיע. הם גם הדגישו את הרשעותיו הקודמות של המערער, לרבות שתי תקופות מאסר בשנים 2006 ו-2009. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, ובמיוחד בשילוב של פריצה למגורים והחזקת נשק, שהצריך עונש מרתיע. עם זאת, השופטים הפחיתו מעט את עונשו של בדווי ל-16 חודשים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, בזמן ששהה בפיקוח אלקטרוני ובהמלצות שירות המבחן. הם גם תיקנו את המאסר המותנה כך שיהיה ספציפי יותר וביטלו את צו המבחן. בית המשפט הדגיש את הצורך בחומרה בענישה בגין עבירות מסוג זה, למיגור תופעת הפריצה למגורים והחזקת הנשק, תוך התחשבות גם בסיכויי השיקום של המערער. העונש המופחת בא לאזן בין שיקולים אלה ולתת שביב של תקווה למערער. בדווי הונחה להתייצב בבית מעצר קישון במועד מסוים, וצווי המעצר המתוקנים היו אמורים להינתן בהתאם.