עש"א 28546-05-17

תקציר

הפרשה סובבת סביב ירושת עזבונה של נספת השואה, חנה זיידנציג, ששניים מקרוביה שנותרו בחיים חולקים על רכושה. המערערת, חברה המנהלת נכסים של נספי שואה, והמשיב, אחד מיורשיו של זדנציג, תובעים שניהם את מלוא העיזבון. החברה מערערת על החלטת ועדת ערר להעביר את מלוא העיזבון למשיב. השאלה המרכזית היא האם הופעלה שקידה סבירה לאיתור היורשים הנוספים, כנדרש בחוק. בית המשפט פוסק לטובת המערערת, בקובעו כי המשיב לא הוכיח כי מוצתה שקידה סבירה למציאת היורשים האחרים. טענת המשיב, שלא הוגש עליה ערר, כי האפוטרופוסים בנכסים לא מילאו כראוי את חובתם, נדחית הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה מהותית. בית המשפט מורה לאפוטרופוס הכללי, המנהל את הנכסים משנת 2018, להמשיך במאמצים לאיתור היורשים הנוספים, מבטל את החלטת ועדת הערר ומדגיש את הצורך למלא אחר הדרישה החוקית של שקידה סבירה. פסק הדין קובע כי על האפוטרופוס הכללי לפתוח בהליך בירור בתוך חמש השנים הקבועות בחוק, לפעול במלוא המרץ לאיתור היורשים ולפרסם הודעות כמתחייב. בית המשפט מחליט שלא יהיה צו להוצאות ומבקש מהמזכירות למסור העתקים של פסק הדין לשני הצדדים ולאפוטרופוס הכללי, ובכך בסופו של דבר סוגר את התיק.