ע"א 625/73

תקציר

פסק דין זה נובע ממאבק משמורת ותביעות מזונות בין בני זוג גרושים. האישה, אזרחית ארה"ב המתגוררת בישראל מאז שהייתה בת שבע, והבעל, אזרח טורקי, ניהלו נישואים סוערים שבעקבותיהם חזרו האישה והילד לישראל מטורקיה. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת האישה בנוגע לתביעות המשמורת על ילדם ומזונות. הבעל ערער על החלטה זו בטענה כי לבית הדין אין סמכות לפסוק בעניין וכי על אשתו וילדו לשעבר לחזור לטורקיה. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נמצא כי כאשר ילד קטין נמצא בישראל, לבית המשפט סמכות לדון בענייני משמורת, בהתבסס על סעיף 76(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כדי להבטיח את טובת הילד. בית המשפט העליון הסכים גם עם החלטת בית המשפט המחוזי להתיר הגשת מסמכים משפטיים מחוץ לתחום השיפוט של המדינה. במקרה זה, הן האישה והן הילד היו תושבי ישראל, וגם לבעל היו קשרים מהותיים למדינה, לרבות בעלות על רכוש והחזקת תעודת זהות ישראלית. באשר למזונות, קבע בית המשפט כי הנישואין מטילים חובות חוזיות הדדיות על בני זוג, וחובת הבעל במזונות היא התחייבות כספית הנגזרת מחוזה זה. מאז חזרה האישה לישראל, תביעת המזונות שלה הייתה בתחום סמכותם של בתי המשפט בישראל. יתר על כן, חובת הבעל להאכיל את ילדו הקטין היא חובה חוזית או משפטית, שהצדיקה המצאת מסמכים משפטיים בחו"ל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והורה לבעל לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.