ת"פ 4074/09

תקציר

הנאשם הגיש בקשה לביטול כתב האישום נגדו בעילה של "הגנה מפני צדק" לפי סעיף 149(10) לתקשי"ר, בטענה כי הגשת כתב האישום התעכבה באופן בלתי סביר, הייתה אכיפה בררנית, והעמדתו הקודמת לדין בגין עבירה דומה היוותה סיכון כפול. כתב האישום מייחס לו שני אישומים של סחר בבני אדם לזנות וכליאת שווא. בא כוח הנאשם טוען כי הגשת כתב האישום התעכבה לפרק זמן חריג ובלתי סביר – המעשים הנטענים התרחשו בשנת 2003, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2009, וכי עד המדינה מסר גרסה בשנת 2007 שלא הפלילה את הנאשם. יתר על כן, הנאשם הועמד בעבר לדין בגין עבירה דומה בשנים 2002-2003, וחלק מהסעיפים בכתב האישום הנוכחי סותרים והושמטו באישום הקודם. עוד טען היועץ לאכיפה בררנית, בהתייחסו לכך שבכתב האישום עולה כי היו מעורבים אחרים, לרבות אחיו של הנאשם, במעשים המיוחסים לנאשם, אך טרם הוגש נגדם כתב אישום. מנגד, בא כוח המאשימה נימק את השיהוי כהכרחי לחקירה סמויה של המשטרה וטען כי העמדתו הקודמת של הנאשם הייתה בגין עבירה אחרת בה היו מעורבים קורבנות שונים. עוד ציין בא כוח התביעה כי לא נמצאו ראיות למעורבותו של אחיו של הנאשם בעבירה הנוכחית. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות, קובע כי הנאשם לא הוכיח די הצורך את העילה ל"הגנה מן הצדק" ולפיכך דוחה את הבקשה למחיקת כתב האישום. אמת המידה לביטול כתב אישום בעילות אלה גבוהה מאוד, ומקרה זה אינו עומד בתנאי הסף. השיהוי, אף שהיה ממושך, היה מוצדק בצורך בחקירה סמויה, ולא היו ראיות להעמדה לדין סלקטיבית או לסיכון כפול. טענת הנאשם כי יש לדחות את כתב האישום מחמת שיהוי ניכר, אכיפה בררנית ופגיעה בעקרון השוויון – נדחית אפוא.