ת"א 1311/04

תקציר

בית המשפט מצא כי פריטי האופנה של התובעים לא עמדו במבחן האותנטיות, שכן הם לא היו מקוריים דיים. הפריטים המדוברים שאבו השראה מבגדי ספורט סטנדרטיים והשתמשו בכיתובים וסמלים של סימני מסחר מוגנים ללא אישורים כדין, דבר שהתובעים לא הצליחו להצדיק. יתר על כן, התובעים לא הוכיחו די הצורך כי מוצריהם צברו מוניטין בשוק, ואף לא יכלו לטעון להפרת זכויות יוצרים בשל אופי עיצוביהם. באשר לתביעה לעשיית עושר ולא במשפט, ציין בית המשפט כי התובעים לא הוכיחו נסיבות חריגות המצדיקות החלת חריג זה, מה גם שהמוצרים היו יכולים להיות מוגנים בדיני קניין רוחני אך לא היו מוגנים בהם. בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה, והתובעים חויבו בהוצאות הנתבעים בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. החלטה זו מחזקת את הרף הגבוה להגנה על קניין רוחני בתעשיית האופנה, תוך הדגשת דרישות המקוריות והמוניטין בתביעות גניבת עין, תוך הדגשת החשיבות של רישום עיצובים להבטחת הגנה משפטית.