ה"פ 50614-11-16

תקציר

פסק הדין דן בעקרונות פסיקת שכר טרחה לכונסי נכסים שמונו על ידי בית המשפט וסייעו במילוי משימות שבית המשפט לא יכול היה לבצע בעצמו. נקודת המוצא היא כי כונסי הנכסים זכאים לתמורה הולמת עבור עבודתם, הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. שווי הנכס המדובר מהווה שיקול, אך לא הגורם המכריע היחיד, בקביעת שכר הטרחה, אשר אמור להיות סביר ביחס להשקעת הזמן והמאמץ של הכונס. במקרה זה הוערך הנכס המדובר בכ-33 מיליון שקל. כמו כן נלקחים בחשבון מאמציהם המשמעותיים, מיומנויותיהם ותועלות כלכליות הנגזרות מפעולותיהם, לצד משך הפרויקט ומורכבותו. השופטת בוחנת לפרטי פרטים את פעולות הכונסים ומוצאת כי הן מקצועיות ונטולות אשמים, המצדיקות פיצוי הולם. השופט דוחה את ניסיונות המשיבים לצמצם את פעילות הכונסי ואת טענתם לקביעת שכר הטרחה לפי התעריפים המומלצים של לשכת עורכי הדין, שאינם מוחלטים ואינם חלים על מקרה זה. לאחר בחינת מכלול הטענות ושקילת הנסיבות, מגיעה השופטת למסקנה כי יש לפסוק לכונסי הנכסים אגרה נוספת בסך 600,000 ₪ בתוספת מע"מ, בנוסף לשכר טרחה קודם, וכי פסק הדין הקודם עומד בעינו. הקביעה כוללת גם את הוצאות ההליך הנוכחי.