LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תא"ק 18605-12-15

פסק-דין שלום תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך18605-12-15
📂
סוג הליךתא"ק
📅
תאריך5 בנובמבר 2019
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםהבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אם.סי. מרכז ההשקעות בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםעזריה אלקלעי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים בו, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **רקע עובדתי וטענות הצדדים:** התביעה הוגשה על ידי בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "התובע") נגד חברת "אם.סי. מרכז ההשקעות בע"מ" (להלן: "החברה") ונגד שלושה ערבים (ישראל-משה פרידמן, ודים חזין ואביה בן אלחנן) בגין חובותיה של החברה, הכוללים יתרת חוב בחשבון עובר ושב והלוואה בסך 182,000 ₪. הנתבעת 1, החברה, לא הגישה הגנה. * **טענות הבנק:** החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, הן בחשבון העו"ש והן בהלוואה. הנתבעים 2 ו-3 ערבו באופן מתחדש ללא הגבלה בסכום לכלל חובות החברה. הנתבע 4 (אביה) ערב לחוב ההלוואה, והבנק טען כי הוא "ערב יחיד" כמשמעותו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). * **טענות הנתבע 2 (פרידמן):** פרידמן טען כי הוסכם בינו לבין מנהל הסניף (זיכל) שהוא ישוחרר מערבותו כאשר חשבון העו"ש של החברה יתאפס. לטענתו, ההלוואה שניתנה לחברה למטרה זו, ואשר הובטחה בערבות הנתבע 4, שחררה אותו מערבותו. כמו כן, טען כי ההלוואה ניתנה שלא כדין, ללא הסכם חתום. * **טענות הנתבעים 3-4 (חזין ואביה):** חזין לא הציג גרסה עובדתית. אביה טען כי חתם על הערבות בכפוף להפקדה של 40,000 ₪ מצד פרידמן, הפקדה שלא בוצעה. כמו כן, טען כי הבנק לא המציא לו מסמכים נדרשים, וכי הסכים לערוב כ"ערב נוסף" ולא כ"ערב בודד". לבסוף, טען כי הבנק יצר מצג שגוי לפיו אינו "ערב יחיד". **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **אחריות הנתבע 3 (חזין):** בית המשפט קבע כי הנתבע 3 לא הציג כל גרסה עובדתית להגנתו, לא הגיש תצהיר עדות ראשית, ואף לא התייצב לדיון ההוכחות. לפיכך, זכאי הבנק ליטול נגדו פסק דין בהעדר הגנה למעשה. 2. **התביעה נגד הנתבע 2 (פרידמן) - עקרון הימנעות מהצגת ראיה:** * **הערבות:** פרידמן לא חלק על עצם ערבותו, על חתימתו על כתב ערבות מתחדשת, ועל היותו "בעל עניין" בחברה. * **הטענה לשחרור מערבות:** הטענה המרכזית של פרידמן היא שהוסכם על שחרורו מערבותו כאשר חשבון העו"ש יתאפס. בית המשפט דחה טענה זו. * **ראיות מהותיות - הקלטה:** פרידמן טען שהקליט פגישה עם מנהל הסניף (זיכל) ובה הובטח לו שחרורו. אולם, הוא נמנע מהצגת ההקלטה או מתמלולה. בית המשפט יישם את **הכלל בדבר הימנעות מהצגת ראיה**, וקבע כי מחדל זה פועל לחובתו, במיוחד כאשר מדובר בראיה משמעותית ביותר שיכולה לתמוך בטענתו העיקרית. כפי שנקבע בע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, הימנעות מהצגת ראיה רלוונטית בהישג יד, ללא הסבר סביר, מאפשרת להסיק כי הראיה הייתה פועלת נגד הנמנע. * **התכתבויות דוא"ל:** בית המשפט נתן משקל רב להתכתבויות הדוא"ל בין זיכל לפרידמן, אשר הבהירו כי ערבותו של פרידמן תישאר בתוקף עד לפירעון מלא של החוב, וכי ערבותו של אביה (הנתבע 4) נועדה להצטרף לערבותו של פרידמן ולא להחליפו. * **הסדר ההלוואה:** בית המשפט קבע כי ההלוואה נועדה לפרוס את חוב החברה ולא לשחרר את פרידמן מערבותו. העמדת ההלוואה, גם אם היא כיסתה את יתרת העו"ש, לא שיחררה אותו עד לפירעון ההלוואה עצמה. * **הפגמים בהליך העמדת ההלוואה:** פרידמן טען שההלוואה ניתנה שלא כדין, ללא הסכם חתום על ידי החברה. בית המשפט קיבל את גרסת זיכל כי ההלוואה הוסכמה בעל פה, בהסכמת כל המשתתפים, ואף הופקדה בפועל בחשבון החברה. גם אם היה פגם טכני בהעדר חתימה מלאה, הוא לא פטר את החברה או את פרידמן מערבותם, במיוחד כאשר ההלוואה לא נפרעה. 3. **התביעה נגד הנתבע 4 (אביה) - סוגיות בחוק הערבות, התשכ"ז-1967:** * **מעמד "ערב יחיד":** בית המשפט ניתח בהרחבה את הוראות חוק הערבות בנוגע ל"ערב יחיד", ובפרט את חובות הגילוי של הנושה (הבנק) כלפיו. * **חובת הגילוי:** סעיף 22(ב)(1) לחוק מחייב את הנושה לגלות לערב יחיד את היותו "ערב יחיד". סעיף 23(א)(5) קובע כי אי גילוי זה פוטר את הערב היחיד מערבותו, אלא אם הוכיח הנושה שהערב ידע על כך. * **מצג שגוי:** במקרה זה, בית המשפט קבע כי הבנק לא רק שלא גילה לאביה שהוא "ערב יחיד", אלא אף יצר מצג שגוי. זאת, על בסיס כותרת המסמך עליו הוחתם אביה, "הודעה לערב (שאינו 'ערב יחיד')". מצג זה, שהוכח על פי מוצג 16 לתצהיר הבנק, היווה כשל חמור בחובת הגילוי. * **השלכות אי-גילוי:** בית המשפט יישם את הלכת **ת"א (מחוזי מרכז) 10565-04-09 רחל צוברי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ** ואת **ת"א (שלום חי') 27472-05-15 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלכסנדר סמרקיס**, אשר הדגישו את המשמעות המהותית של חובות הגילוי המוגברות החלות על בנקים כלפי ערבים, ובפרט ערבים יחידים, בשל פערי כוחות ומידע. נקבע כי חובות אלו אינן פרוצדורליות בלבד, אלא בעלות השלכות מהותיות על תוקף הערבות. * **הוכחת ידיעה:** הבנק לא הוכיח שאביה ידע שהוא "ערב יחיד". לפיכך, חל הסעיף המאפשר את פטורו של אביה מערבותו. * **ההחלטה:** לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה נגד אביה, אך לא פסק הוצאות לזכותו, תוך ציון כי הדחייה נובעת מרשלנות הבנק בהתנהלות מולו. **סיכום והשלכות:** * **אחריות ערבים 2 ו-3:** חויבו לשלם את מלוא סכום התביעה. * **דחיית התביעה נגד ערב 4 (אביה):** הנתבע 4 פטור מערבותו עקב כשל חמור של הבנק בחובות הגילוי על פי חוק הערבות, ובפרט יצירת מצג שגוי לגבי מעמדו כ"ערב יחיד". * **חידוש משפטי:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של עמידה מדויקת בחובות הגילוי המוטלות על בנקים כלפי ערבים, ובפרט ערבים יחידים, לפי חוק הערבות. המצג השגוי שיצר הבנק כלפי אביה, שהתבסס על ניסוח מסמכים, היה גורם מכריע בפטורו מערבותו. * **הימנעות מהצגת ראיה:** הבהיר את יישומו של כלל זה, המהווה עקרון יסוד בדיני הראיות, גם כאשר מדובר בראיות שיכולות להשפיע על ליבת טענת ההגנה. פסק הדין ממחיש כי מערכת יחסי הערבות, ובפרט בנוגע לערבים יחידים, מוסדרת בחוק הערבות באופן מחמיר, ואי-עמידה בתנאיו עלולה להוביל לביטולן של הערבויות.

חקיקה מקושרת

חוק הערבות

תא"ק 18605-12-15 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אם.סי. מרכז ההשקעות בע"מ, שלום (5.11.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית