ע"א 1976/05

תקציר

על פסק דינה של ועדת הערר בנוגע לשתי טענות של חיילת לשעבר, ששירתה בצה"ל, על מחלות שנגרמו עקב שירותה הצבאי ערערו שני הצדדים. הטענה הראשונה הייתה של אסתמה והשנייה הייתה של רגישות למוצרי חלב, ועל שתיהן קבעה הוועדה באופן שונה. הוועדה דחתה את טענת האסתמה שנגרמה או הוחמרה עקב השירות הצבאי, וקבעה כי המערערת סבלה מהמחלה בילדותה, טרם גיוסה, וכי תנאי שירותה לא החמירו אותה. הוועדה קיבלה את הטענה השנייה, וקבעה כי רגישותה של המערערת למוצרי חלב נגרמה בשל צריכתם המוגברת במהלך שירותה הצבאי, בשל נסיבות שירותה. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, בטענה כי החלטת הוועדה נוטה לטובת הצד השני. בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים, ואישר את החלטת הוועדה. בית המשפט מצא כי הוועדה ניתחה ביסודיות את חומר הראיות וקבעה קביעות עובדתיות, אשר בית המשפט העליון לא ראה עילה להתערב בהן, מה גם שהוועדה נהנתה מהיתרון של הערכת המערערת ומפקדה לשעבר באופן אישי. בית המשפט הסכים עם ממצאי הוועדה כי רגישותה של המערערת למוצרי חלב נגרמה עקב שירותה הצבאי, וכי האסתמה שלה לא נגרמה. בית המשפט הסכים גם עם החלטת הוועדה שלא לדרוש הוכחת אסכולה רפואית כדי לבסס קשר סיבתי, שכן הקשר הקונקרטי הוכח דיו.