ע"א 700/71

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך כספי בו היו מעורבים חברה בשם ספיקו ונושיה, לרבות המערערת, אשר החזיקה בתשעה שטרי חוב חתומים על ידי ספיקו, ואשר חובם הובטח על ידי שני המשיבים. ספיקו ביקשה להסדיר עסקה עם נושיה, שאושרה באסיפה בה השתתפו מרבית הנושים אך לא המערער. ההסדר כלל סעיפים המשחררים את המשיבים מהתחייבויותיהם בערבות. המערערת טענה כי ההסדר לא חל עליה משום שלא הוזמנה לפגישה, וכן כי הוא בוטל בהחלטה אחרת של בית המשפט. בית המשפט העליון קבע כי ההסדר, לאחר שאושר על ידי בית המשפט, מחייב את כל הנושים, לרבות המערערת, גם ללא הסכמתה, וכל שינוי או ביטול מחייב הכרעה נוספת של בית המשפט. לבית המשפט יש סמכות לבטל הסדר כזה אם זה לטובת הצדק, למשל, אם הסכמת הנושים הייתה במרמה, או במקרה זה, אם החברה לא עמדה בתנאי ההסדר. ההסדר בוטל במשתמע עקב אי עמידה בו, ומינוי מפרק החליף אותו. חשוב לציין כי ביטול ההסדר מבטל את שחרור התחייבויות הערבות של המשיבים, כלומר הם חייבים ביחד ולחוד לשלם למערערת סך של 9,000 לירות, בתוספת ריבית משפטית. הערעור מתקבל אפוא, והמשיבים נדרשים לשלם למערערת, אך מבלי שנפסקו הוצאות נוספות. הערעור שכנגד, שהוגש על ידי המשיבים, נדחה. ההחלטה מביעה מורת רוח מבא כוח המערער על כך שלא גילה עובדות מסוימות.