עמ"ת 6015/18

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בתעבורה באשדוד להאריך את מעצרו של המערער עד תום משפטו. המערער נעצר בגין נהיגה תחת השפעה ובזמן פסילה. לאחר מעצרו, הוא שוחרר בתנאים מסוימים עד להצהרת התביעה וכתב אישום שהוגש נגדו. במהלך הדיון בהצהרת התובע הסכים השופט עם טענת התביעה בדבר מסוכנות, אך שחרר את המערער בכל זאת. הפרקליטות לא ערערה על החלטה זו ולמחרת הוגש כתב אישום, יחד עם בקשה להארכת מעצר. בית המשפט לתעבורה הורה על מעצרו של המערער, עליו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לתעבורה. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה וכי נשקפת מהמערער סכנה ממשית לציבור, בשל עבירותיו החוזרות ונשנות של נהיגה בזמן פסילה ותחת השפעת אלכוהול. בית המשפט הלין גם על התעלמותו מצווי בית המשפט ומחובות עבודות השירות. נוכח עברו של המערער וחוסר ההרתעה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא תיתכן חלופת מעצר. עם זאת, בית המשפט המחוזי, בשים לב לימי מעצרו של המערער ולהימנעותה של התביעה מלערער על צו השחרור הראשוני, איפשר אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט הדגיש כי הדבר יחייב דיווח חיובי על המערערת, ערבויות גבוהות יותר ותנאים מחמירים למניעת צריכת אלכוהול. המערער היה אמור להישאר במעצר עד לסיום המשפט, אך ניתן היה להגיש דו"ח מעצר לשיקול דעתו של בית המשפט לתעבורה במעצר בפיקוח אלקטרוני.