תאד"מ 21841-02-22

תקציר

בית המשפט הכריע בתיק הנוגע למשלוח דברי פרסומת באמצעות הודעות אלקטרוניות, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת. התובע טען כי הנתבע שלח להם פרסומות ללא הסכמה מראש, ודרש פיצוי. הנאשם הודה בשליחת 22 מההודעות הללו שלא כדין, ואילו 5 האחרות היו שנויות במחלוקת. השופטת קבעה כי כל 5 ההודעות הללו נשלחו בהסכמת התובע מראש, כנדרש בחוק. לגבי 22 ההודעות הנותרות קבעה השופטת כי התובעת זכאית לפיצוי, אך לא לסכום המקסימלי המבוקש, שכן ההודעות לא היו פוגעניות, נשלחו לאורך תקופה ארוכה, וניתן היה לעצור אותן בקלות על ידי התובע בכל עת על ידי לחיצה על קישור שנמסר בהודעות. השופטת פסקה לתובע 200 ש"ח בגין כל אחת מ-22 ההפרות, ובסך הכל 4,400 ש"ח, סכום נמוך משמעותית מהסכום המבוקש. פסיקה זו ניתנה כדי לעודד הגשת תביעות אפקטיביות תוך הקפדה שהן לא יהיו מוגזמות. עוד קבעה השופטת כי כל צד יישא בהוצאותיו, והנתבע ישלם לתובע את הסכום בתוך 30 יום.