ת"א 21171-04-13

תקציר

המקרה סובב סביב תאונת עבודה שהתרחשה במאפייה. התובע, עובד במאפייה, נפצע באורח קשה כאשר ידו נתפסה במכונה להכנת מצות. הנתבעים, המאפייה ומנהליה, הואשמו ברשלנות חמורה בהבטחת בטיחות עובדיהם, שכן המכונה שגרמה לתאונה לא הייתה מגודרת כראוי, והעובד לא קיבל הוראות בטיחות מספקות. הנתבעים טענו כי הם אינם אחראים לתאונה, וניסו להעביר את האשמה לצד השלישי, מוכר המכונה. בית המשפט בחן את התנהלות הנתבעים ומצא אותם אשמים ברשלנות חמורה הגובלת באדישות לבטיחות עובדיהם. המאפייה לא התקינה מגני בטיחות על המכונה, ולא סיפקה הדרכה מתאימה לעובדיה, לרבות התובע. ניהול המאפייה אופיין כחובבני, שכן הנאשמים נעדרו את הידע והרקע הדרושים להפעלת המכונה בבטחה, אך לא פנו לקבלת ייעוץ מקצועי מתאים. בנוסף, בית המשפט בחן את העברת המכונה מהצד השלישי למאפייה ומצא כי היא התרחשה ללא הגנה ראויה. המכונה נמכרה על ידי חברת המצות המפוארות, בניהולו של יוסיפוביץ', להרשלר, שמכר אותה מחדש למאפייה. בית המשפט קבע כי יוסיפוביץ' לא היה מעורב אישית במכירה למאפייה וכי המכונה הועברה ללא אמצעי הבטיחות הנדרשים. כמו כן, בית המשפט קבע כי רשלנותם הרבתית של הנתבעים ניתקה את הקשר הסיבתי בין מעשיו או מחדליו של הצד השלישי לבין התאונה. הימנעותה של המאפייה מנקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים נחשבה לסיבה המכרעת לאירוע. לפיכך, נדחתה ההודעה שהגישו הנתבעים נגד הצד השלישי. כתוצאה מכך, הנתבעים נתפסו כאחראים בלעדיים לתאונה של התובע וחויבו לשלם לצד השלישי שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, בנוסף לשכר טרחת ההליך.