ב"ל 56512-02-19

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בשל לא נמצאה טעות משפטית בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. הערעור מתייחס לקביעת קצבת הנכות לפי הסכם הניידות. הוועדה הרפואית לעררים כפופה לתנאי ההסכם, המגדיר מוגבלות בניידות על בסיס רשימה סגורה של ליקויים. לוועדה אין סמכות לסטות מרשימה זו. במקרה דנן טענה המערערת לקביעת נכות מותאמת לפי סעיפים שונים בהסכם, אשר חייבה קיומו של שיתוק או הגבלה משותפת משמעותית, אך הראיות לא תמכו בכך. המסמכים הרפואיים שהוצגו לא הצדיקו סטייה מדרישות ההסכם, מה גם שהם לא קבעו שיתוק חלקי. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית בענייני ביטוח לאומי ואת חוסר היכולת להרחיב את הוראות ההסכם. כתוצאה מכך, הערר נדחה ואישר את החלטת הוועדה. פסק הדין מחזק את עקרון ההקפדה על תנאי הסכם הניידות ואת תפקידם המצומצם של בתי המשפט בפרשנותם.