ת"א 5685-05-10

תקציר

התיק נסוב סביב משכנתא שנויה במחלוקת על חלקת מקרקעין, שבבעלות התובעים, גולדסיל ודברת. גולדסיל התכוון להשתמש בנכס לצורך הקמת פרויקט בנייה, אך מכר מחצית מזכויותיו לחברת אליר חברה לבניה בע"מ. אליר פנה לנתבע, הבנק הבינלאומי, בבקשה לממן את הרכישה. הבנק הסכים והעמיד לאליר הלוואה בסך 880 אלף דולר, מובטחת במשכנתא על הנכס. בהמשך פרע אליר את ההלוואה, והבנק דרש מגולדסיל פירעון. גולדסיל ערער על זכותו של הבנק לפתוח בהליכי מימוש משכנתא, וטען כי ההלוואה נועדה לרכישתו של אליר בלבד וכי הבנק מעולם לא העמיד מימון לבנייה, כפי שהוסכם במקור. בית המשפט פסק לטובתו של גולדסיל וקבע כי הבנק פעל באופן לא הוגן ורק למען האינטרסים שלו. אולם פסק דין זה לא מנע מהבנק להמשיך ולסרב לסלק את המשכנתא, דבר שפגע משמעותית במוניטין של גולדסיל וביכולתו לקבל אשראי מבנקים אחרים. עסקיו הבאים של גולדסיל נפגעו, והחברה ספגה הפסדים כספיים. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה לכמת את הפיצויים שחב הבנק לגולדסיל ודברת בגין פתיחה כדין של הליכי מימוש המשכנתא והסירוב הממושך לסילוק המשכנתא. התובעים טענו כי פעולות הבנק פגעו בשמם הטוב, מנעו מהם לגייס אשראי וגרמו לאובדן מספר הזדמנויות עסקיות, ותבעו פיצויים בסך 12 מיליון שקל. הבנק, לעומת זאת, הכחיש כל עוולה וטען כי הקשיים של התובעים נבעו מגורמים אחרים. השופט מצא את התנהלות הבנק פסולה ומנוגדת לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). התעקשות הבנק לאכוף את המשכנתא וסירובו לסלק אותה גרמו לפגיעה במוניטין של גולדסיל והשפיעו על יכולתם לקבל אשראי. עם זאת, השופט מצא כי מרבית הנזקים הנתבעים על ידי התובעים היו ספקולטיביים ולא הוכחו. החריגים היו הפגיעה בשמו הטוב של גולדסיל, שהוערכה בכ-350 אלף שקל, ועוגמת הנפש שנגרמה לדברת, שנפסקה ב-150 אלף שקל. השופט קיבל גם את תביעתו של גולדסיל לתשלום יתר של מסים בשל חוסר יכולת לקבל אשראי, בסך 275,719 שקל. בסך הכל חויב הבנק לשלם לגולדסיל פיצויים בסך 525,719 שקל ולדברת פיצויים בסך 150 אלף שקל. בנוסף, נדרש הבנק לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של התובעים, בסך 75 אלף שקל עבור שניהם. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, והבנק נתפס כאחראי לנזק שנגרם כתוצאה מהתנהגותו הפסולה.