ע"פ 2336/16

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 14.12.2017 הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של המערער ולקבל את ערעורו של המשיב באופן חלקי. המערער טען לכפייה באמצעות איומים ואלימות מצד אייל וחבורתו, טענה שעלתה לראשונה במהלך המשפט וסתרה הכחשות קודמות בהודעות המשטרה. בית המשפט המחוזי דחה גרסה זו כמפוברקת וחסרת אמינות, וערכאת הערעור לא ראתה טעם לערער על קביעה זו, חרף בקשה לראיות חדשות התומכות לכאורה בטענות המערער. בערעורו של המערער הוצעה גם גרסה עובדתית חלופית, שלא נתמכה קודם לכן בראיות, אותה דחה בית המשפט. בנוסף, ניסיון להציג ראיות חדשות – צילומים המבססים לכאורה טענה לאלימות – נדחה, שכן בית המשפט קבע כי סביר להניח שלא היה משנה את תוצאות המשפט, במיוחד בהתחשב בייצוג משפטי שנחשב הולם. באשר לגזר הדין, דחה בית המשפט את הטענות לעונש קל יותר, וקבע כי מעורבותו של המערער חמורה לא פחות מזו של אייל. בית המשפט החליט להותיר על כנו את העונש הראשוני של חמש שנים וחצי, כאשר שנתיים נוספות ממאסר על תנאי נועדו להרתיע מפני עבירות עתידיות, והתוצאה היא מאסר כולל של שבע שנים וחצי. עם זאת, בית המשפט הבהיר היבטים פרוצדורליים כגון דחיית בקשה לדחיית תשלום קנס, והמליץ כי חששות אלה צריכים להיות מטופלים על ידי המרכז לגביית קנסות. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ההרשעה הראשונית והתאים את הצטברות העונשים כך שתשקף באופן אריתמטי את צעדי הענישה המתמשכים בגין עבירות העבר וההווה של המערער.