בג"צ 9882/16

תקציר

בית המשפט מצא כי המשיבות לא הפרו את התחייבותן ונהגו בהגינות כאשר פתחו בחקירה נגד העותרת. מטרתו של כתב ההתחייבות הייתה לאפשר משא ומתן פתוח, והמשיבות לא היו מחויבות אליו לנצח. לשון המכתב פורשה כך שתחול רק על דברים שנמסרו במהלך החקירה, ולא על גילויים פומביים עתידיים של העותרת. פעולות המשיבים נמצאו עולות בקנה אחד עם מהות המכתב ותכליתו. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי פרשנותן של המשיבות לכתב ההתחייבות סבירה ועולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם הנחיות התובעת. לשונו הלא ברורה של המכתב דרשה בדיקה מדוקדקת, אך הדבר לא שינה את התוצאה. טענות העותרת בדבר השימוש בראיות וקבילות "ראיות נגזרות" נדחו אף הן, ובית המשפט קבע כי יש להתייחס לעניינים אלה בהליכים פליליים עתידיים, אם ישנן. השופט נ' סולברג נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ש' ג'ובראן וא' ברון. ביום 6.3.2017 הוחלט לדחות את העתירה ולהסיר את צו הביניים, ללא צו להוצאות.