עפ"ג 5930-01-17

תקציר

לאחר עיון במסמכים ובטיעוני הצדדים, ממליצים השופטים לדחות את הערעור. גזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא אינו חורג מחומרת העבירות ומקרים קודמים מלמדים כי העונש מוצדק. המערער הורשע בשני אירועים חמורים של אלימות במשפחה כלפי אשתו ההרה, שהתרחשו בהפרש של שבועיים זה מזה. הוא היכה אותה בכבל ברזל כשהייתה בהריון, הפגין אכזריות רבה, ולא עזר לה לפנות לטיפול רפואי לאחר מכן. אלימות מסוג זה כלפי בן זוג נתפסת כחמורה במיוחד ומחייבת ענישה חמורה – עונש המשקף את הנסיבות המחמירות של ההתעללות במשפחה, את העוול שנעשה לקורבן ואת הנזק הנפשי והפיזי שנגרם. השופטים לקחו בחשבון גם את התנהגותו הטובה הקודמת של המערער ואת הזמן שחלף מאז האירועים. הם שקלו גם את המלצות שירות המבחן, אך בסופו של דבר החליטו כי חומרת המצב, לרבות שני מקרי האלימות הנפרדים, מחייבת ענישה חמורה יותר. לפיכך, הערעור נדחה, ועל המערער לרצות את העונש כפי שנקבע על ידי הערכאה הנמוכה יותר. ההחלטה התקבלה פה אחד בין שלושת השופטים.