פר"ק 2419/07

תקציר

בית המשפט דן בעקרונות היסוד הנוגעים לנטל ההוכחה בתביעות חוב כנגד רשות מקומית חדלת פירעון ולתפקידו של בית המשפט לחדלות פירעון בבואו לבחון את החלטות הנאמן הרשמי. בית המשפט מציין את חוסר הסדירות וחוסר הקוהרנטיות בעובדות ובטיעונים שהציג המערער, אשר הקשו על התחקות אחר הטענות. עם זאת, בחר בית המשפט לבחון לגופו של ערעור. שני חוזים לפרויקטים של בנייה נחתמו בין העירייה לבין המערערת. בית המשפט דחה את תביעת המערערת על יסוד הסכם מקוצר שנעשה במהלך השעיית ההליכים הראשונה של העירייה, שכן לא הייתה לו כל השפעה על הנאמן. בית המשפט דחה גם את הטענה כי המערערת הוטעתה על ידי העירייה במהלך הסדר הנושים הראשון. תביעת החוב והערעור נמצאו חריגים ולא מספקים, שכן הם חסרים בהירות והתייחסות ראויה למסמכים. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי העבודות על פי החוזים לא הושלמו וכי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לעבודות שבוצעו ולתשלומים שהתקבלו. למערערת ניתנה הזדמנות לתקן את הליקויים ולהציג את טענותיה בצורה ברורה, אך היא לא עשתה כן. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות הנאמן.