ה"פ 528/07

תקציר

המבקש, מושב, חכר קרקע ממינהל מקרקעי ישראל למטרות חקלאיות. חלק מהקרקע הופקע על ידי מחלקת עבודות ציבוריות לצורך סלילת כביש, דבר שהביא לצמצום השטחים החקלאיים של המושב. לאחר משא ומתן הסכימה מחלקת עבודות ציבוריות לפצות את המושב על אובדן זכויות חקלאיות בשיעור של 5000$ לדונם. הסכם זה והתשלום שלאחריו לא כללו נזקים כלשהם שנגרמו כתוצאה מההפקעה. המושב טען כי הוא זכאי לפיצוי נוסף בגין הקרקע הנוספת שהופקעה לכאורה ללא פיצוי, וכן בגין הפגיעה בקרקע הסמוכה. מחלקת עבודות ציבוריות טענה כי ההסכם של המושב וכתב הוויתור שנחתם מנעו ממנה להעלות טענות נוספות. בית המשפט קבע כי כתב הוויתור עליו חתם המושב מונע ממנו לתבוע פיצויים בגין צמצום שטחי עיבוד חקלאיים ועלויות נלוות, אך אינו מונע תביעות בגין קרקעות מופקעות נוספות. בית המשפט מצא כי מחלקת עבודות ציבוריות אכן הפקיעה קרקע נוספת לעיבוד נופי, והורה על פיצוי נוסף בשיעור שהוסכם קודם לכן של 5,000 דולר לדונם, בסך כולל של 576,292 $ בתוספת מע"מ. מחלקת עבודות ציבוריות הייתה זכאית להחזר של 16,838 ₪ בגין תשלום יתר של הפיצוי הראשוני, שינוכו מהסכום הנוסף. כמו כן נפסק למושב הוצאות בסך 40,000 ₪. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, היה אמור להיות משולם על ידי מחלקת עבודות ציבוריות.