ע"מ 27953-11-18

תקציר

המערערת התכוונה לפתח עסק באמצעות הקמה ותפעול של בית מלון, אך ללא הצלחה. המחלוקת היא האם יש לראות במערערת עוסקת ואם יש להחיל רטרואקטיבית את ביטול הרישום ככזה. בית המשפט מגיע למסקנה כי פעילותה של המערערת אינה עולה כדי פעילות עסקית וכי יש לבטל את הרישום כעוסק ואת החשבונית העצמית שהוצאה בעת רכישת הנכס ללא הגבלת זמן. החלטה זו מוצדקת בשל נסיבות חריגות: הנכס נרכש מתוך כוונה להפעיל מלון, דבר שלא מומש בשל חקיקה חדשה; ההכנסה המופקת מהנכס אינה סבירה ביחס להשקעה; ופעולותיה של המערערת אינן נחשבות לעסקאות. בית המשפט מדגיש את הצורך בסביבה עסקית הוגנת המכבדת תוכניות עסקיות שלא מומשו ומטילה מסים בהתאם לנסיבות בפועל. מאחר שהמערערת לא ביצעה עסקאות כלשהן מלבד השכרת סטודיו, דבר שאינו מהווה פעילות עסקית, ביטול הרישום חל רטרואקטיבית. פסק דין זה נתמך גם בכך שעיקר התנגדותו של המשיב נעוצה בתחולה הרטרואקטיבית וברצון להותיר את החשבונית העצמית על כנה לצורך הבטחת ניכוי מס במקרה של מכירות עתידיות. בית המשפט מכריע לטובת המערערת, מקבל את הערעור, מבטל את רישום העוסק והחשבונית העצמית, ומורה למערערת להשיב את מס התשומות תוך זכאות לקבלת מס על עסקאות מדווחות. על המשיב לשאת בהוצאות המערערת, ועל שני הצדדים לקבל העתק מפסק הדין.