ת"א 1368/00

תקציר

משרד הבריאות רוכש שירותי אשפוז כרוני מבתי אבות פרטיים, לרבות יונית חברה לניהול בתי אבות בע"מ (הנתבעת מס' 2, או "יונית"), אשר צברה חובות של למעלה מ-4 מיליון ₪ לבנק לאומי לישראל בע"מ (התובעת, או "הבנק"). הבנק טוען כי יונית מימשה את זכותו לקבל תשלומים ממשרד הבריאות להבטחת החוב. בית המשפט בוחן האם נוצר הסכם המחאה כזה, ואם כן, האם הוא תקף וניתן לאכיפה. כמו כן הוא דן בתביעות נוספות של הבנק, לרבות רשלנות נזיקית ועוולות מנהליות מצד משרד הבריאות, וכן תביעה שכנגד של יונית סיעוד 2000 בע"מ (הנתבעת מס' 1) בעניין ערבויות בנקאיות. הראיות מצביעות על כוונה ליצור הסכם המחאה, אך הוא לא יצא אל הפועל. בית המשפט קובע כי הבנק לא הצליח להוכיח את קיומו של הסכם כזה, שכן התנהלות הצדדים הראתה כי לא עמדו על פורמליות. בנוסף, הימנעותו של משרד הבריאות מאישור מסמך ההמחאה, ונוהל הבנק לשמירת זכויות חוזיות, תומכים במסקנה זו. לפיכך, נדחית תביעת הבנק נגד משרד הבריאות ויונית. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט קובע כי ערבויות בנקאיות אוטונומיות שניתנו על ידי הבנק אינן ניתנות לביטול בשל כפייה כלכלית או תרמית. גם תביעתה שכנגד של יונית סיעוד 2000 נדחית, וכל צד נושא בהוצאותיו. צווי המניעה הזמניים מבוטלים, והבנק נדרש לשלם לכל אחד מהנאשמים 15,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.