ע"פ 8650/23

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של קטין המואשם בניסיון שוד וחבלה בנסיבות מחמירות, טען המערער כי החלטות בית המשפט משקפות משוא פנים ויש להביא לפסילה מחמת היעדר משוא פנים. על המערער, על פי הסדר טיעון, הוטלו תנאים מגבילים מסוימים, לרבות מעצר בית, שבית המשפט האריך למרות בקשת המערער לסעד הנתמך בהמלצות שירות המבחן. המערער טען כי סירובו של בית המשפט לדחות את מועד מתן גזר הדין התעלם מהטיפול המתמשך בו והוכיח הטיה פרוצדורלית. בית המשפט המחוזי דחה בקשות קודמות לעיון חוזר, בקובעו כי בסמכותו לדרוש תסקיר סופי משירות המבחן בטרם יחליט על עונשו של המערער. עוד נטען בערעור כי התבטאויות ההרכב מצביעות על דעה קדומה נגד סניגורו של המערער, ובכך מצביעות על הלך רוח נעול נגד המערער. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה לפסילה, וקבעה כי החלטות פרוצדורליות לבדן אינן מצדיקות טענות למשוא פנים, וכי ביקורת שיפוטית אינה מעידה מטבעה על דעה קדומה. הערכאה הבוחנת אישרה את החלטות הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי לא קיימת סיבה ממשית לחשוש מהיעדר משוא פנים או מפגיעה בצדק, וחזרה על כך שהחלטות דומות מתקבלות לעתים קרובות במקרים שבהם מעורבים נאשמים בתוכניות טיפול. לפיכך, הערעור נדחה ביום 18.12.2023, ובכך אישר את עמדת בית המשפט המחוזי בנוגע לטיפול הפרוצדורלי בתיק.