רע"א 3872/04

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן בקשה לחופשה לצורך ערעור, ובחר להתייחס לבקשה כאילו כבר ניתנה חופשה והוגש ערעור. ליבת הסוגיה נסובה סביב תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה הוצאת צו בית משפט מחוץ לתחום שיפוטה של המדינה, הדורש כי בעל הדין הזר יהיה צד הכרחי או ראוי להתדיינות. בית המשפט פירט כי קביעה זו כרוכה בבחינה האם הצד הזר היה נחשב לצד ראוי לו היה מצוי בישראל, ומחייבת בחינה האם בית המשפט יכול היה להתייחס לעילת התביעה נגד צד זה והאם יש להכריע בה לצד התביעה נגד הצד המקומי. במקרה זה הודגשה שורה של עובדות קשורות הקשורות זו בזו של שלושה נאשמים, אשר הצביעו על צורך בפתרון משפטי ועובדתי משותף. בית המשפט המחוזי הכיר במשיבה אחת כצד הכרחי בשל מעורבותה בייצור מיכל אוויר, שפגעה במבקש. בחינה נוספת של תוקפה הפרוצדורלי של התביעה כנגד הנתבע הישראלי הובילה למסקנה כי הם הוגשו כראוי וכי קיימת עילת תביעה לכאורה. חרף החלטתו הראשונית של בית המשפט המחוזי לבטל את היתר ההמצאה, שהושפעה במידה רבה מכך שפעילותה של המשיבה הוגבלה לצרפת, מצאה ערכאת הערעור טעות בנימוק זה. בית המשפט ציין כי הדגש ששם בית המשפט המחוזי על ערעור אזרחי קודם לא התייחס לעילת התביעה העיקרית ולא היווה בסיס נכון לדחיית טענת המערער. שינוי הנסיבות המשמעותי כלל את רישומה מחדש של המשיבה מס' 3 ואת הטיפול התקין בתביעה, דבר המצדיק את תחולתה של תקנה 500(10). משכך, התקבל הערעור, שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את ביטול היתר ההמצאה. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.