ת"א 46274-10-19

תקציר

מוכרי הדירה והקונים הסכימו לתנאי המכירה; עם זאת, הרוכשים לא שילמו את התשלום הראשון של המחיר המוסכם. המתווך של המוכרים, ששימש כמתווך, הודה כי קיבל את הכסף מהקונים אך לא העביר אותו למוכרים. במקום זאת, המתווך גזל את הכספים, שהיו אמורים להיות משולמים בתשלומים כחלק מהסכם המכר, והשתמש בהם למטרות שאינן קשורות. הדבר התגלה רק בדיעבד, מה שהוביל את המוכרים לשלם לקונים את הסכום החסר מכיסם כדי להימנע מסיבוכים משפטיים. לאחר מכן הגישו המוכרים תביעה נגד הקונים והמתווך להשבת הכסף. בינתיים, המתווך ביצע כמה החזרים לקונים, אך אלה לא היו קשורים לעסקת המכירה. עוד טענו הרוכשים כי הוטעו על ידי המתווך, שאמר להם כי הכסף כבר הועבר למוכרים. בית המשפט פסק לטובת המוכרים, והורה לרוכשים להחזיר למוכרים סכום של 85,000 ₪, שנותר ללא תשלום לאחר שהמוכרים החזירו מהמתווך 20,000 ₪. עם זאת, בית המשפט לא פסק למוכרים הוצאות משפט, נוכח התנהלותם שלהם בפרשה. באופן ספציפי, המוכרים חתמו על הסכם המכר והחזירו אותו לקונים מבלי לוודא כי המסמכים והתשלומים הנדרשים נכללו. בנוסף, עורך הדין של המוכרים לא נקט בצעדים משפטיים מהירים לטיפול בנושא, מה שהיה עלול למנוע את השלמת העסקה. בית המשפט קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, ואילו יתרת העמלות, אם בכלל, תישא במשותף על ידי המוכרים והקונים.