ת"א 63321-07-20

תקציר

התובע, תושב הרשות הפלסטינית, נפגע כאשר הרכב בו נסע נפגע מרכב בו נהג הנתבע הראשון ומבוטח על ידי הנתבע השני. הצדדים הסכימו כי התאונה אירעה בשטחי C ביהודה ושומרון וכי חל חוק הביטוח הפלסטיני. הנתבעת לא ערערה על החבות, אך סכום הפיצוי שישולם היה שנוי במחלוקת. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר קבע כי לתובע נגרמו נכות זמנית וקבועה כתוצאה מהתאונה. חוות דעתו של המומחה אומצה על ידי בית המשפט, אשר קבע אף הוא כי על התובע מוטלת החובה להקטין את נזקיו, אך הוא לא עשה כן. השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של התובע תואמת את נכותו הרפואית, שנמצאה בשיעור של 14.5%. בית המשפט אף קבע את שכר הבסיס של התובע הן לפני התאונה והן לאחריה לצורך חישוב הפסדי השתכרות. לאחר מכן חישבה השופטת את פיצויי התובע בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה מאחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל, שהסתכמו ב-119 אלף שקל. סכום זה הופחת בשני תשלומים חד פעמיים ששילמה הנתבעת, והותיר לתובע סך של 85,682 ₪. כמו כן הורה השופט לנתבע לפצות את התובע בהוצאות ושכר טרחתו.