סע"ש 23880-10-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבע על הסף. החלטה זו מבוססת על תוקפו של סעיף הוויתור שנכלל בהסכם הפרישה בין המשיב לבין הבנק. על פי סעיף הוויתור, בתמורה למילוי התחייבויותיו על ידי הבנק ומתן תשלומים מיטיבים למשיב, הסכים המשיב שלא להגיש כל תביעה נגד הבנק בנוגע לעבודתו או לסיום העסקתו. בית הדין הכיר בכך שבתי הדין לעבודה נזהרים בכל הנוגע לפיטורים על הסף, אך במקרה זה, תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 מאפשרת פיטורים על פי בקשה או אף בלעדיה, בשל חוסר סמכות או כל עילה מתאימה אחרת. השופט שקל את העובדות וקבע כי זכויותיו של המשיב לא קופחו, שכן הוא קיבל תשלומים מעבר לחובה החוקית. בעוד המשיב טען כי חתם על הסכם הפרישה, לרבות סעיף הוויתור, תחת לחץ, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכפייה וראה את כתב הוויתור תקף. גם תביעת המשיב, שהתייחסה להכללת עבודה בשעות נוספות גלובליות בשכר הקובע, נדחתה. בית המשפט קיבל את מודעותו של המשיב לתנאי הסכם הפרישה ואת בחירתו לחתום עליו, חרף היותו מודע להחרגת השעות הנוספות בעולם. זאת ועוד, נדחו אף טענותיו הנוספות של המשיב, שכן בית המשפט לא מצא בהן כל הצדקה. בהינתן קיומו של סעיף ויתור תקף, התביעה נדחתה במלואה. המשיב חויב בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהתאם.