סע"ש 20538-08-18

תקציר

התובעת, סוכנת מכירות שעבדה בחברת הנסיעות הנתבעת, טענה כי לא ניתנה לה הודעה מוקדמת מתאימה על תנאי העסקתה, ולא שולם לה שכר הולם עבור עבודה שנעשתה בשבתות, שעות נוספות ובחגים. עוד טענה כי הנתבע לא שילם לה שכר מינימום, ולא מסר הודעה מסודרת על שעות עבודתה. בנוסף, טענה כי הנתבע לא פיצה אותה כראוי בגין פיצויי פיטורים, ימי מחלה, ימי חופשה והטבות נוספות. הנתבעת טענה כי פיצתה את התובעת כדין בהתאם לתנאי העסקתה, וכי פעלה בהתאם לנהלים נאותים בפיטוריה. בית הדין מצא כי הנתבעת אכן לא נתנה לתובעת הודעה נאותה על תנאי העסקתה, וכן טעתה בחישוב חלק משכרה, לרבות שכר מינימום, ימי חופשה, ימי מחלה ודמי הבראה. עם זאת, בית הדין מצא כי עבודתה של התובעת בשבתות תוגמלה כראוי בהתאם לתפוקה, וכי הנתבעת ביצעה את פיטוריה של התובעת כדין. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי התובע הוציא דיבתם, ופסק לנתבע פיצויי לשון הרע בסך 2000 ₪, אשר יקוזזו כנגד הסכום שהנתבע חייב לתובע. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,542 ₪ בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 1.3.2018 ועד לתשלום בפועל. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 5000 ₪, והוצאות משפט בסך 500 ₪.