דנ"א 1898/23

תקציר

במקרה זה ביקשו המבקשים דיון נוסף בפסק דין קודם, שם נדחה ערעורם על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המבקשת מס' 2, חברה פרטית העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות אבטחה אלקטרוניות, ביקשה לנכות הוצאות מחקר ופיתוח כנגד הכנסתה החייבת בלבד, עליה ערער המשיב. המשיב עמד על כך שלפי סעיף 74 לחוק עידוד השקעות הון, על המבקשת מס' 2 לנכות הוצאות מו"פ מכל הכנסותיה, הן הפטורות ממס והן הפטורות ממס. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את ערעור המבקשים, ובכך תמך בעמדת המשיב, שאושרה מאוחר יותר על ידי ערכאה גבוהה יותר ביום 1.1.2023. בערעור על פסק דין זה טענו המבקשים כי פסק הדין מטיל חובה חדשה הסותרת החלטות קודמות של בית המשפט העליון וחותר תחת תכליתו של סעיף 20א לפקודת מס הכנסה בכך שהוא פוגע במצבם הכספי. עם זאת, לאחר בחינת הטענות נקבע כי הבקשה לדיון נוסף אינה עומדת באמות המידה הנדרשות, שכן פסק הדין אינו יוצר תקדים חדש או סותר החלטות קודמות. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההחלטה הסתפקה בכללים פרוצדורליים תוך אימוץ ממצאיו של בית המשפט המחוזי, ומשכך, הבקשה לדיון נוסף נדחתה ללא צו להוצאות.