ת"א 2066/04

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה שהוגשה בשנת 2004 בגין אי תשלום שכר לימוד על ידי הנתבעת, המדינה, לתובעת בגין התוכנית החינוכית של האחרונה לנערות יהודיות מצרפת. מטרת התכנית הייתה לעודד את עלייתן והשתלבותן של הנערות בישראל. התובע טען כי אי העברת שכר הלימוד לשנת הלימודים 1995 על ידי המדינה אילצה אותו לשאת בהוצאות בעצמו, דבר שהוביל לחובות כבדים. המדינה טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר שעילת התביעה התיישנה, וגם היא נעדרת עילה. בית המשפט מצא כי טענות התובע אינן מצדיקות את ביטול תקופת ההתיישנות, שפקעה מספר חודשים לפני הגשת התביעה בשנת 2004. התובעת ידעה על העובדות המהוות את עילת התביעה בתחילת שנת הלימודים 1995 אך לא נקטה זהירות סבירה לבירור המצב המשפטי. בנוסף, החוק הישראלי לא זיכה את הבנות בשכר לימוד בנסיבות שנוצרו. בעוד שהמפעל הציוני של התובע היה ראוי לשבח, החוק לא חייב את המדינה לפצות אותו בגין שכר הלימוד. לפיכך, התביעה נדחתה על יסוד תקופת ההתיישנות, ופסק הדין היה אמור להיות מועבר לשר החינוך לצורך בחינה מחודשת אפשרית של עניינו של התובע.