ה"ד 69742-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: ערעור על החלטת אי-פסלות שופט ובקשה להעברת מקום דיון** **רקע עובדתי והליכי:** התיק שלפניינו עוסק בשני הליכים שהוגשו לבית המשפט העליון: ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (להלן: "המותב") שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק, ובקשה להעברת מקום דיון. שני ההליכים נובעים מסכסוך רכושי בין בני זוג לשעבר, המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. עיקר הסכסוך נוגע לתוקפו של הסכם ממון שנחתם בין הצדדים טרם נישואיהם. המותב קבע בפסק דין חלקי כי ההסכם אינו תקף כהסכם ממון כדין, מאחר שלא אומת כנדרש על ידי נוטריון. כתוצאה מכך, חל על הצדדים הסדר איזון משאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. ההליך להכרעה בנכסי האיזון ואופן ביצועו טרם הסתיים. המערער הגיש ערעור על פסק הדין החלקי לבית המשפט המחוזי. במסגרת הליך זה, הצדדים הגיעו להסכמות להחזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בירור בקשות להגשת ראיות נוספות בנוגע לתוקף ההסכם. לאחר מכן, המומחה שמונה מטעם בית המשפט לצורך הערכת איזון המשאבים, פנה למותב בבקשה לצווי קבלת מסמכים, עקב חוסר שיתוף פעולה מצד המערער. בעקבות זאת, המותב חתם על הצווים, וכן דחה בקשות שונות של המערער לעיכוב הליכים בעניין המומחה. **טענות המערער – בקשה לפסלות שופט:** המערער עתר לפסילת המותב מהמשך הדיון בתיק, בטענות המרכזיות הבאות: 1. **חוסר סמכות עניינית:** המותב פעל בחוסר סמכות עניינית כאשר נתן החלטות בנוגע למינוי מומחה וצווי מסמכים, המבוססות על פסק הדין החלקי, עוד בטרם סיים את בירורן של הראיות הנוספות, כפי שנקבע בפסק דין של בית המשפט המחוזי. לטענתו, התנהלות זו מצביעה על נעילת דעתו וחוסר ניטרליות. 2. **התעלמות מהנחיות ערכאת הערעור:** המערער טוען כי המותב התעלם מהנחיות בית המשפט המחוזי בבואו ליתן את ההחלטות בעניין המומחה, וכי מדובר ב"התנהלות שיפוטית מתריסה". 3. **התעלמות מתגובות המערער:** המותב התעלם מתגובה שהגיש המערער לבקשת הפסלות, דבר הפוגע בזכות הטיעון ומעיד על נעילת דעתו. 4. **מראית פני הצדק:** התנהלות המותב פוגעת באמון הציבור ובמראית פני הצדק, ולכן יש לפסלו. **טענות המערער – בקשה להעברת מקום דיון:** בנוסף, המערער הגיש בקשה להעברת מקום הדיון למחוז אחר, בהתבסס על הטענות הבאות: 1. **חוסר סמכות עניינית ופגיעה בזכויות:** המותב פעל בחוסר סמכות עניינית, יישם באופן שגוי את פסק הדין החלקי, ופגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות. 2. **אובדן אמון בערכאה:** המערער טוען כי איבד את אמונו במותב, וכי יש להעביר את ההליך למחוז אחר בהתאם לפסיקה שקובעת כי כאשר צדדים איבדו אמון בערכאה, יש לכך הצדקה להעברת מקום דיון (מסתמך על עניין חיון). 3. **"עננה סביבתית":** המערער העלה טענה עמומה בדבר קשרים חברתיים אפשריים או היכרות מוקדמת של המותב עם גורמים בסביבת הצדדים, היוצרים "עננה סביבתית" הפוגעת בתחושת הניטרליות. **הכרעת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** בית המשפט העליון דחה את ערעור המערער ואת בקשתו להעברת מקום דיון. **נימוקי ההחלטה – פסילת שופט:** 1. **אמת המידה לפסילת שופט:** נקבע כי אמת המידה לפסילת שופט היא התקיימותן של נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט. 2. **החלטות בנוגע למומחה:** ההחלטות בעניין המומחה ניתנו בשלב שבו הראיות הנוספות טרם הובאו לפני המותב, ובנסיבות שבהן בקשות המערער לעיכוב ביצוע נדחו. נקבע כי החלטות אלו אינן מעידות על הכרעה שאינה אובייקטיבית או על נעילת דעתו של בית המשפט. טענות כנגד החלטות שיפוטיות יש להעלות במסגרת הליכי ערעור, ולא במסגרת בקשת פסלות. 3. **התעלמות מתגובה:** הטענה בדבר התעלמות המותב מתגובת המערער נדחתה, כאשר בית המשפט העליון קיבל את קביעת המותב שהתגובה הוגשה לאחר מתן החלטתו. נקבע כי אף אם היה מתקבלת גרסת המערער, מדובר בהחלטה דיונית מובהקת שאינה מקנה עילת פסלות, ובהיעדר חובה שבדין לאפשר הגשת תגובה לתגובה, אין בכך כדי להעיד על נעילת דעתו. 4. **מראית פני הצדק:** לא הוכח כי נסיבות המקרה מקימות עילת פסלות אף מטעמים של מראית פני הצדק. **נימוקי ההחלטה – העברת מקום דיון:** 1. **עילת פסלות כללית:** נקבע כי עילת פסלות כללית המצדיקה העברת מקום דיון תקום רק במקרים חריגים ונדירים, וכי המערער לא הוכיח חשש אובייקטיבי למשוא פנים. 2. **"אובדן אמון" סובייקטיבי:** טענת המערער בדבר "אובדן אמון" נתפסת כסובייקטיבית ואינה מהווה בסיס להעברת מקום דיון. 3. **הסתמכות על "עניין חיון":** הובהר כי "עניין חיון" אינו עוסק בהעברת מקום דיון בשל מראית פני הצדק, ולכן אינו רלוונטי. 4. **אי שביעות רצון מהחלטות:** אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה מקנה עילה להעברת מקום דיון, והליך זה אינו נועד לשמש כמסלול עוקף לטענת פסלות. 5. **טענת "עננה סביבתית":** הטענה בדבר היכרות אפשרית של השופט עם גורמים בסביבת הצדדים נדחתה כספקולטיבית ונעדרת ביסוס עובדתי. **הלכה פסוקה וחידושים משפטיים:** 1. **הבחנה בין הליך ערעור לבקשת פסלות:** בית המשפט העליון הדגיש את ההבחנה בין העלאת טענות כנגד החלטות שיפוטיות במסגרת הליכי ערעור, לבין הגשת בקשת פסלות. בקשת פסלות מיועדת למקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי למשוא פנים, ולא לביקורת על החלטות שיפוטיות גרידא. 2. **חוסר סמכות עניינית כעילה לפסלות:** נקבע כי טענה בדבר חוסר סמכות עניינית, כשלעצמה, אינה בהכרח מקימה עילת פסלות, אלא אם היא מעלה חשש ממשי למשוא פנים. במקרה זה, ההחלטות שניתנו, גם אם שנויות במחלוקת, נתפסו כחלק מהליך שיפוטי סדור. 3. **מעמדה של התעלמות מהליכים דיוניים:** נקבע כי החלטה דיונית, גם אם שנויה במחלוקת, אינה מקנה כשלעצמה עילת פסלות, במיוחד כאשר היא נובעת מהחלטות הנוגעות לסדר הדין. 4. **היקף הטענה בדבר "אובדן אמון":** הובהר כי טענה בדבר "אובדן אמון" מצד בעל דין היא סובייקטיבית, ואינה מהווה עילה להעברת מקום דיון, אלא אם כן הוכח חשש אובייקטיבי ורחב יותר למשוא פנים. 5. **דחיית טענות ספקולטיביות:** בית המשפט הבהיר כי טענות ספקולטיביות וחסרות ביסוס עובדתי, כגון טענות בדבר היכרות או קשרים אפשריים, אינן מהוות בסיס להליך משפטי. **מסקנה:** בית המשפט העליון קבע כי לא עלה בידי המערער לבסס כל עילה לפסילת המותב או להעברת מקום הדיון. ההליכים נדחו, והמערער חויב בהוצאות. הדחייה נובעת מהיעדר הוכחת חשש ממשי למשוא פנים, מהבחנה בין הליכי ערעור להליכי פסלות, ומהדרישה לביסוס עובדתי ומשפטי מוצק לטענות המועלות.