בר"ע 926/09

תקציר

בית משפט השלום בירושלים דן בתיק בו תובע המשיב פיצויים בגין נזקים שנגרמו לכאורה על ידי צה"ל בשנת 2003. המבקשת (ככל הנראה המדינה או מי מטעמה) ביקשה לדחות את התביעה בנימוק שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. לטענת המבקש, התביעה התיישנה בשנת 2005 והתביעה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2008, אינה קבילה. המשיב טען כי התביעה הוגשה כדין בתוך תקופת ההתיישנות. בית משפט קמא החליט כי הסוגיה שהעלה המבקש היא שאלה משפטית מורכבת ויש לדון בה במהלך הדיון בפסק הדין. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור, וביקש מבית המשפט העליון להכריע על דחיית התביעה. הערעור נדחה ללא תגובת המשיב, בעיקר משום שהחלטות אלה נתונות לשיקול דעת ומבוססות על נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. בית המשפט הדגיש כי סביר שבית משפט קמא יעדיף פסק דין כולל המתייחס לכל היבטי המחלוקת. זאת ועוד, המבקש לא הציג קשיים חריגים בניהול התביעה או נזקים מיוחדים המצדיקים הכרעה מוקדמת בנושא. משכך, אישר בית המשפט קמא את החלטת בית משפט קמא שלא להכריע בבקשה לסילוק על הסף בשלב זה ודחה את הערעור. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח בחינה מעמיקה של התיק על כל היבטיו ולהימנע מעיכובים וערעורים מיותרים שעלולים להאריך את ההליך המשפטי.