דנ"פ 11414/05

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לעתירה לדיון נוסף בנוגע לפסק דין בעניין הסגרתם של אנשים מישראל. פסק דינו של השופט דוחה את הבקשה לדיון נוסף כאמור, בנימוק של התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. על פי פסק הדין, דיון נוסף דורש שני תנאים מצטברים: העניין חייב להיות חשוב, קשה, חדשני או סותר תקדימים משפטיים קודמים, וחייבת להיות הצדקה מהותית לדיון נוסף. בעוד שהמקרה מציג סוגיה חשובה, השופט קובע כי הוא אינו עומד בתנאי השני. השופטת מדגישה כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת בנושא הסגרה ואינו מהווה סטייה או חידוש משמעותי. החידוש נעוץ בראש ובראשונה בנסיבות העובדתיות הספציפיות של המקרה, שאינן גוברות על עקרונות משפטיים קיימים. עוד מציינת השופטת כי החששות שהעלה העותר מפני ההשלכות האפשריות של פסק הדין אינם מבוססים, שכן הוא מייצג גישה מרוסנת להסגרה. במנותק למצבים חריגים, פסק הדין מקיים את עקרון סמכות השיפוט הטריטוריאלית. לסיכום, הבקשה לדיון נוסף נדחית, והצו המעכב את החלטת ההסגרה מוסר.