ת"א 66797-06-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב בניין בתל אביב הזקוק לשיפוץ. רוב בעלי הדירות בבניין חתמו על שני הסכמים עם יזם, ישראל קריב, לשיפוץ הבניין לפי תוכניות מתאר 38/1 ו-38/2. הסכמים אלה לא קוימו, והצדדים ביטלו אותם ונכנסו לסכסוך משפטי. קריב תובע את אחד מבעלי הדירות, מוטי אל חי, על סך 750 אלף שקל, בטענה לחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. טענה זו נתפסת כטקטיקת לחץ שנועדה לגרום לאל חי לחתום על הסכם נוסף. בעלי הדירות, בהם אל-חי, תובעים נגדית בדרישה למחוק את הערות האזהרה שרשם קריב על דירותיהם, בטענה כי נרשמו שלא כדין, ודורשים פיצויים בסך 3 מיליון שקל. בית המשפט פוסק לטובת בעלי הדירות. טענתו של קריב נגד אל חי נדחית, שכן היא נעדרת קוהרנטיות וראיות, ונראית כטקטיקת לחץ. התביעה שכנגד למחיקת הערות האזהרה מאושרת, שכן פג תוקפם של ההסכמים שעליהם התבססו. יתר על כן, קריב נחשב כמי שנטש את הסכם 1, והודעת הביטול של בעלי הדירות היא כדין. גם הרכיב הכספי של התביעה שכנגד נדחה, שכן בעלי הדירות לא הוכיחו נזק כלשהו, והנתבעים שכנגד לא הפרו התחייבויות חוזיות כלשהן. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.