ב"ל 39004-01-22

תקציר

הערעור התקבל בחלקו. הוועדה בחנה את טענותיו של המערער כי הוא סובל בין היתר מטרשת נפוצה, רדיקולופתיה, דיסקופתיה וממלופתיה של צוואר הרחם, וביקשה להגדיל את קצבת הנכות שלו. הוועדה לא מצאה סיבה למנוע את הגדלת נכותו הרפואית, והסכימה חלקית עם המערער. הם קיבלו את טענתו כי החלטת הוועדה על קביעת שיעור נכות בגין כאבי הראש שלו לא הייתה מנומקת כראוי, וכי מועד התחולה לא היה צריך להיקבע לפני ישיבת הוועדה הרפואית הקודמת. כמו כן, הסכימה הוועדה לבחון בדיקות MRI נוספות ולשקול מחדש את נכותו של המערער בצוואר ובגב. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות המערער בנוגע לקביעותיה הרפואיות של הוועדה הנוגעות לפוסט טראומה, תסמונת התעלה הקרפלית, ואת טענותיו לגבי התנהגות הוועדה ואווירת הישיבה. הערעור הביא לכך שעניינו של המערער הוחזר לוועדה הרפואית לעררים להמשך עיון והחלטה ברורה ומנומקת, והמשיב חויב לשלם למערער שכר טרחה.