ת"א 195/01

תקציר

התובעת, יבואנית סוללות לטלפונים ניידים, תבעה פיצוי מהמכס בגין סיווג שגוי של הסוללות וגרימת תשלום מיסים גבוהים יותר, ולפיכך הפיכתן ללא תחרותיות בשוק. התובע טען כי המכס התרשל או הטעה במרמה את הוועדה הבין-מכסית בבריסל, דבר שהביא לשינוי עמדת הוועדה ולהסכמתה עם סיווג הסוללות על ידי המכס. עוד טענה התובעת כי המכס לא פיקח על השוק ולא איפשר ליבואנים אחרים למכור סוללות בנפרד, דבר המהווה אפליה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. ראשית, סיווג המכס היווה פרשנות סבירה של החוק, והתובעת לא סיפקה לוועדת בריסל מידע מספיק כדי לתמוך בטענתה. שנית, טענת האפליה התבססה על ההנחה כי יבואנית אחרת, מוטורולה, מוכרת סוללות בנפרד, הנחה שלא הוכחה. גם התביעה נדחתה, שכן התובע ידע על הנזק בשנת 1992 אך הגיש את התביעה רק בשנת 2001. לבסוף, תביעות הנזק של התובע היו ספקולטיביות, והתבססו על שורה של הנחות לגבי הצלחתן בשוק, והתובע לא הצליח למתן את הנזק בכך שלא נקט כל פעולה במשך שתים עשרה שנים. בית המשפט דחה את התביעה במלואה והורה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעת.