רע"א 8597/21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שימת דגש על אופיין הפרוצדורלי של החלטות בדבר הבאת ראיות נוספות. ככלל, ערכאות ערעור נמנעות מלהתערב אלא אם כן החלטה היא בלתי סבירה בעליל, מנוגדת לחוק או גורמת לעיוות דין; אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים במקרה זה. בית המשפט הדגיש כי יש להציג ראיות "בחבילה אחת" בהתאם לתקנות הפרוצדורליות, והגשה מאוחרת מחייבת התייחסות מדוקדקת לגורמים כמו השלב שבו מוצגות הראיות והשפעתן הפוטנציאלית על חשיפת האמת. במקרה דנן, בעוד שהמבקש החזיק בקלטת ותמליל בשלב מוקדם, הוא ביקש להציגם יום אחד בלבד לפני דיון ההוכחות האחרון. בית המשפט מצא כי תרומתה הפוטנציאלית של ראיה זו אינה משמעותית, שכן היא מהווה עדות שמיעה – שכן זיאדה, שדבריו נרשמו, לא זומן להעיד ולא נחקר, והמבקש לא הציע חריג לכלל השמיעה. ניסיונו של המבקש להשתמש בראיות כאמצעי אסטרטגי לסיכול עדות אפשרית לא התממש, והפך את ההקלטה והתמליל ללא רלוונטיים לסוגיית הליבה. לפיכך, ההחלטה להחריג את הקלטת והתמליל בשלב מאוחר זה נמצאה מוצדקת, שכן לא נמצאה עילה ממשית להתערבות. בסופו של דבר, ההזדמנות הפרוצדורלית חלפה, וללא עדותו של זיאדה, הראיות חסרו תמיכה חיונית לאימות האמת. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 2,500 ₪.