עת"מ 53015-09-11

תקציר

העותרים, בני זוג מקולומביה, ביקשו מקלט בישראל מארגון פשע קולומביאני שרדף אותם. הם נכנסו לישראל בשנת 2006 וביקשו מקלט מדיני, אך הרשויות הישראליות סירבו בקשתם. העותרים טענו כי ההחלטה שרירותית ובלתי סבירה וביקשו מבית המשפט להוציא צו מוחלט המבטל את צו ההרחקה נגדם, מכיר בהם כפליטים ומעניק להם רישיון שהייה. הם גם ביקשו כי אם בית המשפט ימצא כי הם אינם נחשבים לפליטים, ייאסר גירושם בהתבסס על עקרון אי-הסרבנות, האוסר על שליחת אדם בחזרה למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו, או מטעמים הומניטריים. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי החלטת הרשויות הישראליות סבירה ומידתית. השופט קבע כי העותרים לא הצליחו להוכיח חשש מבוסס מפני רדיפה בקולומביה וכי הם אינם עומדים בקריטריונים להכרה כפליטים. יתר על כן, בית המשפט לא מצא פגמים בהליך המינהלי המצדיקים את התערבותו ואישר את קביעתן של הרשויות הישראליות בדבר חוסר מהימנות טענות העותרים. השופט הזכיר גם את הקושי העומד בפני מדינת ישראל בנוגע לבקשות מקלט רבות, שרבות מהן נתפסו כפוגעניות. העותרים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.