ת"א 3292/01

תקציר

התובע, רמי שבתאי, נפצע קשה בתאונת דרכים ביום 27.11.2000, בגיל 35. הוא סבל מחבלת ראש קשה ואושפז לתקופה ארוכה. הוא נותר עם מוגבלות פיזית ונפשית קבועה ולא יכול היה לחזור לעבודה. הנאשמים בתיק היו נהג הרכב שפגע בו וחברת הביטוח שביטחה את הרכב. לא הייתה מחלוקת כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנהג הנתבע וכי התובע זכאי לפיצויים מהנתבעים. הנושאים העיקריים שעמדו להכרעה היו גובה הפיצוי ואופן תשלומו. השופטת קבעה תחילה את תוחלת החיים של התובע, נושא שנוי במחלוקת בשל נכותו הקשה. חוות דעת מומחה הצביעה על כך שתוחלת החיים של התובע התקצרה משמעותית בעקבות התאונה. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה, אך התקשה לקבוע את שיעור הקיצור המדויק. תוחלת החיים הוערכה ב-12 שנים מיום התאונה. לאחר מכן פנה השופט לשיטת התשלום ודן ביתרונות ובחסרונות של תשלום חד פעמי לעומת תשלומים תקופתיים. בעוד שלתשלום חד פעמי יש יתרונות הקשורים לוודאות וסופיות, תשלומים תקופתיים מממשים את העיקרון של החזרת המצב לקדמותו בצורה מדויקת יותר. נוכח הפערים הניכרים בין הדעות בנוגע לתוחלת החיים של התובע ואי הוודאות המובנית בתחזיות אלו, החליטה השופטת כי תשלומים תקופתיים יהיו השיטה הראויה. שיטה זו הועדפה גם בשל תלותו המוחלטת של התובע באחרים לטיפולו ומימונו, דבר שעלול היה לגרום לקושי רב אם מוצו הכספים שסופקו. השופט פירט את ראשי הנזק וחישב את הפיצוי המגיע לתובע. אלה כללו נזקים לא ממוניים, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן הטבות פנסיה, הפסדי שכר של אשת התובע, עזרה וסיעוד, הוצאות ניידות, התאמות דיור, הוצאות רפואיות והוצאות נלוות אחרות. עוד קבעה השופטת את הניכויים מהפיצויים, לרבות קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי וקופת החולים, וכן תשלומים קודמים ששילמו הנתבעים. סך הפיצויים בגין נזקי העבר וההוצאות החד פעמיות חושב לפי 2,154,782 ש"ח, ממנו בוצעו ניכויים בסך 1,798,075 ש"ח, כך שהיתרה בסך 356,707 ש"ח תשולם על ידי הנתבעים. בגין נזקים עתידיים הורתה השופטת על תשלומים תקופתיים בסך 29,700 שקל בחודש, אשר יופחתו מהקצבאות שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי (17,360 שקל) ומקופת החולים (4,400 שקל), כך שהתשלום החודשי יעמוד על 7,940 שקל. תשלומים תקופתיים אלה יימשכו עד סוף חייו של התובע. כמו כן נדרשו הנתבעים להעמיד ביטחונות נאותים להבטחת זכותו של התובע לקבלת תשלומים תקופתיים. ניתנו להם 30 יום להגיש הצעה לבטוחות, והתובע יגיב תוך 30 יום נוספים. השופטת פירטה חלופות אפשריות לביטחונות וציינה כי אם הצדדים הגיעו להסכמה, יש להגישה לאישור בית המשפט. לבסוף קבע השופט את גובה שכר טרחת עורכי הדין והורה לנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובע. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.9.05.