עמ"נ 52532-09-12

תקציר

בית המשפט קבע כי המועד המשמש לחישוב היטל השבחה להגדלת שטח המרתף של נכסים מסוימים בהרצליה, ישראל, הוא המועד שבו אושרו הקלות מסוימות, המאפשרות להגדיל את שטח המרתף. זאת, בניגוד להחלטה הקודמת שהשתמשה במועד אישורה של "תכנית המרתף". היטל השבחה הוא תשלום שנועד לחלק את התועלות הכספיות של החלטות תכנון ציבוריות באופן רחב יותר. היא חלה כאשר ערך הנדל"ן עולה עקב אישורים או החלטות תכנוניות. במקרה זה, נמצא כי האישור הרלוונטי הוא מתן הקלות, שהגדילו את היטל הבנייה ואפשרו את הרחבת שטחי המרתף, ולא תוכנית המרתף עצמה. ההקלות הן הסיבה שניתן להרחיב את שטחי המרתף ולכן מועד אישורן הוא המועד הרלוונטי לחישוב היטל ההשבחה. משמעות החלטה זו היא שהחלטות ועדת הערר בעניין זה בטלות ותשלומי היטל ההשבחה המקוריים שנקבעו על ידי שמאים מייעצים/מכריעים יעמדו בעינם, למעט בפרשת לרר, שם ניתנה חוות דעתו של השמאי לאחר החלטת ועדת הערר. המשיבים, שהצליחו בערעורם להפחית את תשלומי ההיטל, יחלקו בהוצאות ערעורה של המערערת כאשר כל צד ישלם 10,000 ₪, והערבות שהופקדה על ידי המערערת תוחזר לה.