בג"צ 3523/04

תקציר

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דן במקרה של עותר שלקה בשבץ מוחי במהלך עבודתו וביקש הכרה באירוע כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. בתחילה נדחתה תביעתו על ידי בית הדין האזורי לעבודה בנימוק שלא אירוע חריג בעבודה שהוביל לאירוע המוחי. העותר טען כי על המשיבה מס' 2 לשאת בנטל להוכיח כי לא מדובר בתאונת עבודה; עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו, תוך שהוא מדגיש את הדרישה להוכיח "אירוע חריג" כדי לבסס קשר סיבתי בין העבודה לבין האירוע המוחי. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, וציין כי הסעד להוכחת תאונת עבודה במקרים של אוטם שריר הלב או שבץ מוחי כרוך בהוכחת "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" כאמור. חרף טענות העותר, לרבות שימוש בתיאוריית ה"מיקרוטראומה" והצעה לעבור למבחן "סבירות", בית המשפט לא מצא טעות מהותית בפסק הדין הקודם וחזר והדגיש כי אין די בלחץ נפשי ממושך ללא אירוע ספציפי. משכך, בהיעדר הוכחת קיומו של "אירוע חריג", נדחתה העתירה על הסף, תוך שהיא מאשרת מחדש את אמות המידה המשפטיות הקיימות לתביעות תאונות עבודה על פי החוק.