ת"צ 58722-11-22

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד גביית הארנונה הרטרואקטיבית של עיריית חולון. המבקש לא הוכיח עילת תביעה אישית משום ששני המקרים של חיובים רטרואקטיביים שהוטלו עליהם היו מוצדקים על ידי הפעלת שיקול הדעת של העירייה בכל מקרה, כנדרש בחוק. השופט קבע כי פעולות העירייה לא היו שרירותיות או מבוססות על מדיניות קבועה, אלא שקלו שיקולים רלוונטיים. כמו כן, המבקשת לא הצליחה להוכיח קיומה של קבוצת נפגעים דומים, דבר המהווה תנאי מוקדם להגשת תביעה ייצוגית. מהראיות עולה כי העירייה בחנה באופן פרטני כל מקרה של גבייה רטרואקטיבית, וההבדלים בין חברי הקבוצה הנטענת השפיעו על זכותם לסעד. לפיכך, תביעה ייצוגית לא הייתה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתור את הסכסוך. בנוסף, המבקש לא הוכיח כראוי את ההקלה הכספית המבוקשת, שכן היא כללה רכיבים נוספים מעבר לארנונה. עוד ציינה השופטת כי ניתנה למבקש הזדמנות לממש את זכותו להוכיח. לבסוף, יישא המבקש בהוצאות העירייה ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.