ע"פ 4301/05

תקציר

הפסקה דנה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער באונס וחטיפה. הערעור מערער בעיקר על ממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בעניינים אלה בשל יתרונו של בית משפט קמא בקביעת עובדות. הפסקה מדגישה את האופי המקטב של הגרסאות שהוצגו, כאשר המתלוננת מתארת אונס שלא בהסכמה, והמערער טוען לקיום יחסי מין בהסכמה. החלטת בית המשפט המחוזי להאמין כי עדותה של המתלוננת מוצדקת על סמך גרסתה המהימנה, הנתמכת בעדויות ובראיות נוספות. הפסקה מתייחסת לטענות שונות שהעלתה ההגנה, ובהן הטענה כי בעדותה של המתלוננת לא הייתה מצוקה, הסותרת עדויות אחרות המתארות את מצבה הנפשי. כמו כן, היא בוחנת סתירות בעדותה של המתלוננת בנוגע לפרטי האירוע, ומגיעה למסקנה כי אין בהן כדי לערער את אמינותה, במיוחד נוכח המתח הנפשי של הסיטואציה. כמו כן נדונים קיומם של מין אוראלי, סימנים על גופה של המתלוננת וחוסר התנגדותה הפיזית, כאשר בית המשפט תומך בהסבריה של המתלוננת. הפיסקה מוסיפה ובוחנת את ציר הזמן של האירועים ומוצאת את גרסת המתלונן סבירה יותר. היא מזכירה גם את היעדר ההודעות המוקלטות במשטרה, אך מגיעה למסקנה כי הדבר לא פגע בהגנתו של המערער. באשר לאישום החטיפה, מקבל בית המשפט את גרסת המתלוננת כי כניסתה לרכב הייתה שלא מרצונה. לבסוף, הסעיף אינו מוצא עילה להתערב בעונש, בהתחשב בחומרת העבירה ובעברו הפלילי של המערער. סגני הנשיא ריבלין ואלון מסכימים עם פסק הדין.