סע"ש 11333-12-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף שני מרכיבים בתביעת התובעת נגד החברה הנתבעת. הרכיב הראשון מתייחס לתביעת התובע לפיצויים לפי חוק הגנת העובד, אשר בית המשפט מצא אותה נעדרת עילה. התובע לא עמד בתנאי ההגנה והסעדים הקבועים בחוק, דהיינו, שהתלונות הוגשו בתום לב, בגין הפרת חיקוק, ולרשות המוסמכת. עוד קבע בית הדין כי תלונותיה של התובעת, שסבבו סביב טענות להתנכלות הקשורה לתפקידה כמנהלת, אינן עולות כדי הפרת חקיקה כנדרש בחוק הגנת העובד. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי גם אם כל טענות התובע נכונות, הן אינן מהוות עבירה על החוק. הרכיב השני של התביעה, שביקש פיצוי בגין פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, נדחה בעילה של היעדר סמכות עניינית. בית המשפט הסביר כי תביעות בגין פגיעה בפרטיות, כמפורט בחוק זה, מסווגות כעוולות אזרחיות, החורגות מסמכותו המהותית של בית הדין לעבודה. בית הדין הבהיר כי הזכות לפרטיות במקום העבודה מוגנת, אך יש לפרש באופן קפדני וצר את ההגנות הנטענות לעובדים במקרים כאלה. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי מדובר בסוגיה משפטית בעיקרה, שאינה דורשת בירור עובדתי נוסף. בית המשפט הורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 4,500 ₪, וציין כי ההחלטה תועבר לשני הצדדים.