ת"א 15471-11-09

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את בקשות הנתבעים ולדחות את התביעה לאלתר. הנימוקים להחלטה זו הם כדלקמן: ראשית, התביעה התיישנה. הזכות לתביעה המהותית, שהיא זכותו של התובע להשבת הכספים, מקורה במועד העברת הכספים, שנים רבות לפני הגשת התביעה, ולתובע הייתה עילת תביעה קונקרטית באותה עת. ההליכים המשפטיים המתנהלים בליכטנשטיין, שלטענת הנתבעים צריכים לחול עליהם תקופת התיישנות, נפרדים ובלתי תלויים בתובענה הנוכחית ואינם משפיעים על מועד היווצרותה של עילת התביעה. גם אם מנוכה תקופת הליכים אלה מתקופת ההתיישנות, עדיין תידחה התביעה בזמן. שנית, ברור שהתביעה הוגשה בשיהוי בלתי סביר. האירועים הרלוונטיים התרחשו למעלה מ-12 שנים לפני הגשת התביעה, והנתבעים הוכיחו כי השיהוי פגע בעמדתם. התובעים לא סיפקו הסבר סביר לעיכוב זה. לבסוף, אין יריבות בין הצדדים לבין מנהלי העיזבון, שכן המשיבים עצמם הודו כי טענת מנהלי העיזבון מתייחסת רק לקבלת מידע. מטעמים אלה, בנוסף לכך שהתביעה התיישנה, התביעה נדחית גם בשל השיהוי הבלתי סביר של התובע בהגשה והיעדר יריבות בין הצדדים. המשיבים חויבו לשלם הוצאות משפט ואגרות.