ע"פ 7300/09
פסק-דין עליון
תקציר
המערער טען כי יש לפטור אותו מאשמת רצח תחת הגנת קינטור, המפחיתה את האשמה במקרים של התגרות. המדינה התנגדה לערעור זה, ראשית מן הטעם שהטענה לא הועלתה בפני בית משפט קמא, ושנית, כי יסודות הקינטור של התגרות סובייקטיבית ואובייקטיבית לא התקיימו. בא כוח המערער קיבל את העובדות שהוצגו בפני בית משפט קמא אך טען כי העובדות תומכות בטענת קינטור, ומעבירה את נטל ההוכחה לתביעה. בית המשפט היה מוכן לשקול הגנה חלופית זו, ובחן את המקרה על בסיס המסגרת המשפטית שנקבעה להגנת קינטור. היסוד הסובייקטיבי דורש הפגנת אובדן שליטה עצמית על ידי הנאשם, דבר שלא התרחש במקרה זה. הלחץ והכעס של המערער לא עלו כדי הסערה המיוחדת הנדרשת לקינטור. לא הייתה ראיה ישירה להלך רוחו של המערער בעת הרצח, וסערת הרגשות שלאחר האירוע נתפסה כתגובה טבעית. גם היסוד האובייקטיבי, הבוחן אם אדם סביר היה מגיב באופן דומה, לא התקיים. תחושת האיום של המערער לא הצדיקה שימוש בכוח קטלני, והצבת רף נמוך ליסוד זה אינה ראויה. ככלל, מעשיו של המערער היוו רצח ב"דם קר", ובקשתו להגנת קינטור נדחתה. ההרשעה ברצח ומאסר עולם אושרו. השופט ג'ובראן והשופט דנציגר הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 7300/09 דרור חכמון נ' מדינת ישראל, עליון (4.7.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.